חנינה ואח' נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ

החלטה

1.לפני שתי בקשות שהוגשו ע"י המבקשים, באחת הם עותרים לפטור אותם מתשלום האגרה בגין ערעור שהגישו על פסק דינו של בית משפט השלום בפ"ת (כב' הש' נחום שטרנליכט), ובאחרת לפוטרם מהפקדת ערבון בתיק הערעור.

המבקשים טוענים בבקשותיהם כי הם חסרי יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה ובהפקדת הערבון וכי בשל נזקקותם הכלכלית הם אף מיוצגים בהליך זה ע"י עורך דין מטעם הסיוע המשפטי ע"פ חוק הסיוע המשפטי התשל"ב -1972.

2.וביתר פירוט - טוענים המבקשים כי המבקשת 1 הינה אישה בת 80, סיעודית, החיה מקצבת שארים ואילו המבקש 2, בנה, הינו ערירי הסובל מנכות צמיתה ונשען אף הוא על קצבת הביטוח הלאומי בשיעור של כ – 2450 ₪ לחודש.

אם לא די בכך המבקש 2 נפגע בתאונת דרכים קשה בשנת 2003 וכן עבר אירוע לבבי בשנת 2010 ונדרש לשני צינתורים בעקבות כך. המבקש 2 אף מצרף דו"ח רשויות הרווחה על מצבו הקשה מבחינה רפואית ונפשית בו נכתב, בין השאר, כי –

"לאור מצבו המדאיג הבריאותי והנפשי הקשה, על רקע סיפור חייו המורכב, ומצבו הכלכלי הירוד , אבקש להתחשב בדניאל ולעזור לו להשאר בדירת עמידר מאחר ואין לו מקום אחר לגור בו. זו דירה שגר בה במשך 50 שנה. הוא מתקיים רק מקיצבת הנכות, שאינה מספיקה לצרכיו הבסיסיים, כל שכן לשכירת דירה. במידה ולא יאושר לו להישאר בדירה, יש חשש לחייו מאחר והאיש מאוד מיואש וחרד להישאר ללא קורת גג"

3.המשיבה הגישה התנגדותה למבוקש וזאת מתוך כך שסיכויי המבקשים בערעור הינם קלושים שכן פסק דינו של בית המשפט קמא נומק כדבעי תוך התייחסות מלאה ומקיפה ומתן מענה לכל טענה המועלית בכתב הערעור.

לבד מכך טוענת המשיבה כי למבקשת דירה נוספת אותה העבירה לבתה ללא תמורה ואשר היא הייתה יכולה להתגורר בה. כך לא הובהר להיכן מתקבלים דמי השכירות מאותה דירה. כמו כן לבקשות לא צורפו תדפיסי בנק וכן לא הובהר מדוע קרובי המשפחה של המבקשים לא יוכלו לסייע בידם בהפקדת עירבון .

בקשת הפטור מתשלום אגרה

4.תקנה 14 (ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז – 2007 (להלן :תקנות האגרות) מורה כי על בית המשפט לבחון לצורך מתן החלטתו בבקשה לפטור מתשלום אגרה הן את יכולתו הכלכלית של המבקש לשאת באגרה וכן האם ההליך מגלה עילה.

על אף שכך תקנה 19 (7) לתקנות האגרות פוטרת מחיוב אגרה -

"בעל דין המיוצג ע"י עורך דין מטעם לישכת סיוע משפטי, בהליך שלגביו אושרה בקשתו לקבלת שירות משפטי מהטעם שידו אינה משגת לשאת בו"

בנדון מונה למבקשים עורך דין מטעם הסיוע המשפטי לצורך הגשת הערעור נשוא הבקשה ולפיכך יש לפוטרם מתשלום האגרה .

הבקשה לפטור מהפקדת ערבון

5.הכלל הוא כי על מערער להפקיד ערבון להבטחת הוצאות הצד שכנגד (תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984) (להלן: התקנות). על המבקש פטור מהפקדת עירבון מוטל הנטל להראות תשתית עובדתית המצדיקה את הפעלת החריג, רוצה לומר - מתן הפטור מהפקדה (רע"א 5885/07 ערטול נ' חממה מאיר סחר (1996) בע"מ (24.9.07)).

על בית המשפט בבואו לבחון בקשה למתן פטור מהפקדת עירבון לבחון ולשקול הן את מצבו הכלכלי של המערער והן את סיכויי הצלחתו בערעור (בש"א 7264/97 בתי גיל חברה לבנוי פתוח והשקעות בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (22.12.97)) כאשר פטור יינתן רק אם מתקיימים שני התנאים במצטבר (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (17.10.07)).

6.זאת ועוד, בבחינת הפטור מהפקדת עירבון יקפיד, על דרך הכלל, בית המשפט יתר על הקפדתו לעניין פטור מאגרה, שכן אם לעניין האגרה ניצבים זה מול זה זכותו של המערער למצות יומו וטיעוניו בבית המשפט אל מול זכותה של המדינה בתשלום האגרה הראויה לניהול ההליך, הרי שבעניין הפקדת העירבון שיקולי האיזון הם בין המערער לבין המשיב, שיש להבטיח את הוצאותיו, על מנת שלא יעמוד ככלי ריק אשר נגרר להליך ערעורי ואינו יכול להיפרע מהמערער את הוצאותיו, ככל שייפסקו לו כאלה. עניין זה מעצים את הנטל המוטל על המבקש פטור מערבון לעומת זה המבקש פטור מאגרה, ופטור שניתן מתשלום האגרה אינו מבטיח בהכרח מתן פטור למערער מהפקדת עירבון (בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד (2) 383 (1990)) . ובדומה מצאנו, כדוגמה, בע"א 6517/00 בניטה ואח' נ' עמותת שערי ציון דיין לקהל החרדי ואח' -

"רף הדרישות המוטל על המבקש פטור מהפקדת ערבון גבוה מזה המוטל על המבקש פטור מאגרה, זאת משום שבעוד שתשלום האגרה מאפשר למערער את פתיחתן של דלתות ערכאת הערעור, הפקדת הערבון נועדה דווקא להבטחת המשיבים שמא יצאו נפסדים".

7.כך, בכל הנוגע לתנאי של היעדר מסוגלות כלכלית, נקבע לא פעם כי על המבקש להציג תמונת מצב מלאה בדבר חוסר יכולתו הכלכלית, אשר תעיד כי אין בידו כל אפשרות לגייס את הסכום הדרוש וכי אינו יכול להסתייע בסביבה הקרובה לשם העמדתו (בש"א 3166/12 אשכנזי נ' בנק לאומי למשכנתאות (6.9.12); בש"א 5838/12 אדרי נ' פקיד השומה (4.9.12)). עוד נקבע כי בכל הקשור לסוגיית הפקדת הערבון, היקפה של "הסביבה הקרובה" חורג מהמעגל הקרוב הנזכר בתקנות האגרות (בש"א 6411/11 שני נ' עו"ד ארז חבר (3.10.2011)), וכי פנייה לבית המשפט בענין זה תיעשה כמוצא אחרון ויש לשכנע כי מוצו ניסיונותיו הכנים של מבקש הפטור לגייס את סכום העירבון.

זאת ועוד, נפסק כי אין די בהעלאת טענות גרידא אלא יש לגבותן בנתונים ובמסמכים מאמתים (בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (17.12.09)), וכי על זה הרוצה לחשוף את בעל הדין שכנגד לסיכונים שבהליך ערעורי, לפרוש בפני בית המשפט "תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ויכולתו לגייס את הסכום" (רע"א 4830/12 מפלגת הירוקים נ' נהרי (20.8.12).